<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי יוסי בר חנינא</h1>
<h2>דף יז:</h2>
גרסינן בפ"א דסנהדרין מחכו עלה במערבא, רבי יוסי ב"ר חנינא. וקשה לי הסודר וגם מצאתי בספר הישר ההיא דנזיר פרק שלשה מינין [מ"ב ע"א] שלשה מגלחין ותגלחתן מצוה נזיר ומצורע ולויים. וכולן שגלחו שלא בתער או ששיירו שתי שערות לא עשו ולא כלום. אמר רב אחא בריה דרב איקא זאת אומרת רובו ככולו דאורייתא מדגלי רחמנא גבי נזיר יגלחנו, הכא עד דאיכא כולו [הא בעלמא רובו ככולו]. מתקיף רבי יוסי בר חנינא האי בנזיר טמא כתיב. אבל בנזיר טהור מנלן דשתי שערות מעכבות כיון דלא כתיב ביה מיעוטא. מחכו עליה במערבא מכדי נזיר טמא מנלן דבתער דיליף מנזיר טהור וכו'. אלמא מחכו עליה במערבא לאו רבי יוסי בר חנינא הוא. ירושלמי דמסכת נזיר [פ"ו ה"ג] הא אתקפתא דרבי יוסי ב"ר חנינא אתמרא הכי, א"ר אלעזר מתניתא בנזיר טמא אבל בנזיר טהור מכיון שגלח רוב ראשו יצא אפילו שלא בתער. רבי (אמר) [אמי] בהדה דרבי לעזר. ורבי עזריא בעי כל עצמו אינו כתיב תער אלא בנזיר טהור תער לא יעבור על ראשו כל ימי נזרו הא אם השלים צריך תער, דילמא לא איתמר אלא בנזיר טמא שתי שערות. ולפי הירושלמי דרבי אלעזר אמרה (אם) [אז] מחכו עליה במערבא אתי שפיר. דרבי יוסי בר חנינא (אחריך) [אחיך] עלה. וגמרא דידן דגמרא מתקיף לה רבי יוסי בר חנינא, י"ל דמתקיף לה משמיה דרבי אלעזר ואחיך עלה.
<h2>דף ל:</h2>
ולפי הירושלמי יש לפרש כך ולגרוס, רבי שמעון בן אליקים היה משתקד עליה רבי יוסי בר חנינא למיסמכיה. שרבי יוסי בר חנינא היה עוסק שיסמוך רבי שמעון בן אליקים. הוה יתיב קמיה דרבי יוחנן. פירוש רבי שמעון היה יושב לפני רבי יוחנן. אמר להו רבי יוחנן לבני החבורה הזקינים מי איכא דידע הלכה כרבי יהושע בן קרחה או לא. אמר לו רבי שמעון בן אליקים דין ידע. אמר לו רבי יוסי לרבי יוחנן רבי שמעון בן אליקים זה היושב לפניך יודע. אמר לו רבי יוחנן לרבי שמעון איזי אימא לי אמר לו רבי יוסי, ליסמכיה מר ברישא וכו'. והכי גרסינן בירושלמי דסנהדרין פרק זה בורר [פ"ג ה"ט] רבי יונתן, הוה יתיב ומקשה אמר אפשר אית הכא בר נש דשמע הלכה כרבי נתן. אמר לו ר' יוסי בר חנינא הא רבי שמעון בן אליקים אמר (יוסי) [דיקום לעיל] כיון דסליק אמר לו שמעתה הלכה כרבי נתן. אמר שמעתי מודה רבי יהושע בן קרחה לרבי נתן. אמר לו ולהדה צורכה אמרי לא אתכוין רבי יוסי בר חנינא אלא מסיק לרבי שמעון בן אליקים לעיל. בגין דהוה אינשא רבא. הרי הירושלמי מפרש כמו שכתבתי. ואין לתמוה על מה שהגמרא דידן רבי יוחנן והירושלמי רבי יונתן, כי בכמה מקומות מצינו גם בתלמוד שלנו במקום שברור לנו רבי יוחנן כתבו רבי יונתן. וכן איפכא.
ורבי יוסי בר חנינא אע"פ שכבר כתבתי כי תלמיד לרבי יוחנן היה, בר פלוגתיה נמי היה ואב"ד היה. דהכי גרסינן בשור שנגח ארבעה וחמשה [ב"ק ל"ט ע"א] שור [של] חרש שוטה [וקטן] שנגחו אם הוחזקו נגחנין מעמידין להן אפוטרופוס ומעידין בהן בפני אפוטרופוס ומשוינן ליה מועד דכי הדר נגח לישלם מעלייה. מעלייה דמאן רבי יוחנן אמר מעליה דיתומים. רבי יוסי בר חנינא אמר מעליית אפוטרופסין. ורמינן דרבי יוחנן אדרבי יוחנן דאמר אין נזקקין לנכסי יתומים והכא קאמר מעליית יתומים. ודחו ליה באיפוך. אמר רבא משום דקשיא דרבי יוחנן אדרבי יוחנן משוית ליה לרבי יוסי ב"ר חנינא טועה והא רבי יוסי ב"ר חנינא דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא. ונראה דאב בית דין [היה] דהכי נמי אמר רבא רבי נתן דיינא הוא גבי שור שדחף את חבירו לבור בפרק שור שנגח את הפרה [ב"ק נ"ג ע"א] ובפרק הבית והעליה [ב"מ קי"ז ע"ב], וגרסינן אין לו לבנות לא זה ולא זה מאי תניא רבי נתן אומר התחתון נוטל שלשה חלקים וכו', עד אמר רבא נקוט דרבי נתן בידך דדיינא הוא ונחית לעומקא דדינא. וגרסינן בסוף הוריות [י"ג ע"ב] רבי נתן אב בית דין היה. הלכך נראה דאף רבי יוסי ב"ר חנינא אב בית דין היה.
ובירושלמי דכתובות פרק נערה [פ"ד ה"ח] דרשב"ל משום רבי יוסי ב"ר חנינא [אמר] באושא התקינו והכי א"ר עולא, פירוש רבי אילא אמר רשב"ל משום רבי יודה בן חנינא. והתם קאמר יותר [אית דאמרי לה דא"ר אבהו] משום רבי יודה בר חנינא. וכבר כתבתי בסדר יהודה כי רבי יהודה בן חנינא רבו של רשב"ל היה. ומכל מקום רבי שמעון בן אליקים ודאי היה תלמיד אצל רבי אלעזר אמורא, דהכי גרסינן בפרק נערה שנתפתתה [כתובות נ' ע"ב] הלכה זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה. רבי (אליעזר) [אלעזר] סבר למיזן ממטלטלין, אמר לפניו רבי שמעון בן אליקים רבי יודע אני שאין מדת הדין אתה עושה אלא מדת רחמנות. שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות. הלכך מכל אלו הראיות נראה כמו שכתבתי.
